יצא לכם פעם לעמוד מול יער ענק וסבוך ולחשוב כמה כוח נדרש כדי לחטוב את כל העצים שבו? הנביא ירמיהו משתמש בציור כזה בדיוק כדי לתאר את מה שיקרה למצרים. צבא בבל החזק מגיע, והנבואה מדמה את עם מצרים ואת המנהיגים שלו ליער. המילה יַעְרָהּ מסמלת את המצרים, שייפלו וייגדעו ממש כמו עצים. המילה כָּרְתוּ מתארת את הפעולה של הצבא הבבלי. למרות שהאירוע עדיין לא קרה, הנביא מדבר עליו בלשון עבר. למה? כדי ללמד אותנו שנבואה מאת ה' היא דבר כל כך בטוח וודאי, עד שאפשר להתייחס אליה כאילו היא כבר התקיימה.
עד כמה הצבא הזה גדול? הנביא אומר כִּי לֹא יֵחָקֵר, כלומר, אי אפשר בכלל לספור או למדוד את כמות החיילים העצומה. כדי לעזור לנו לדמיין את הכמות הזו, הנביא מוסיף כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה. ההשוואה לארבה מזכירה לנו את מכת ארבה המפורסמת מימי יציאת מצרים. ממש כמו שאז נחיל הארבה פגע אך ורק בתוך גבולות מצרים כי כך ה' גזר, כך גם הצבא של בבל מונהג על ידי ה'. החיילים יפעלו בדיוק לפי התוכנית האלוהית ויעצרו בדיוק בגבולות מצרים.