תופעת הטבע המאפיינת ביותר את מצרים, ההצפה השנתית של נהר הנילוס שעליה מבוססים חייה, משמשת כאן כדימוי עוצמתי להתפשטותה הצבאית. הכתוב משיב לשאלה שהוצגה בפסוק הקודם ומזהה את הכוח המתפרץ: מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה. הממלכה המצרית רגילה לעלות ולהתפשט [רש"י, מלבי"ם], וכשם שמי היאור עולים על גדותיהם כדי להשקות את הארץ, כך מתפשטים צבאותיה העצומים של מצרים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תרגום יונתן מוסיף רובד לתיאור ומדמה את עליית מצרים לעלייתו של ענן [רד"ק].
ההתפשטות הצבאית מלווה בהמולה רבה, וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם. המילה יִתְגֹּעֲשׁוּ מתארת תנועה חזקה וסוערת של מים המלווה בקול שאון אדיר, והיא משקפת את הרעש וההדר המאיים של חילות פרעה המתקדמים [רד"ק, מצודת דוד].
מתוך תחושת גאווה, מלך מצרים חושב בלבו ומכריז על תוכניתו: וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֲכַסֶּה־אֶרֶץ. הוא מתכנן לשטוף את העולם ברוב חיילותיו, בהקבלה לנילוס המכסה את האדמה במימיו [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המטרה הסופית של הסתערות זו היא הרס מוחלט: אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ. משמעות המילה אֹבִידָה היא אאבד או אשמיד [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. כשם שנהר שוטף מאבד והורס את כל הנקרה בדרכו, כך מתכנן הצבא המצרי להחריב את הכל [מלבי"ם]. יעד ההרס הספציפי, העיר שאותה מבקש פרעה להשמיד, היא כרכמיש, אשר נשלטה באותה עת על ידי מלך אשור [מצודת דוד].