הנביא מציג תיאור ציורי של הצבא המצרי העצום היוצא למלחמה [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הדברים נאמרים בלעג וכהתרסה כלפי פרעה וחילותיו, תוך תמיהה כיצד צבא שעלה בגבורה כה רבה נכשל ונפל לבסוף לפני נבוכדנצר [רד"ק, מצודת דוד].
הפסוק משתמש בדימויים של מקורות מים כדי לתאר את עוצמת הצבא. המילים מִי זֶה פותחות את שאלת הלעג על העם שעולה ומתפשט [מצודת דוד]. רוב הפרשנים מסכימים כי המילים כַּיְאֹר יַעֲלֶה מדמות את פרעה לנהר הנילוס, אשר דרכו לעלות על גדותיו ולהתפשט על פני הארץ כולה. זהו משל לפרעה המגייס צבאות עצומים השוטפים ומכסים את הארץ מרוב המון אדם.
בהמשך הפסוק, המילים כַּנְּהָרוֹת יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו מוסיפות רובד נוסף לתיאור. המילה יִתְגָּעֲשׁוּ מתארת תנועה חזקה, סוערת ורועשת [מצודת ציון, מצודת דוד, רש"י]. כפל הלשון נועד לחזק את התיאור [רד"ק], אך יש בו גם הבחנה מדויקת בין סוגי המים: בעוד שהיאור מסמל את ההתפשטות והכמות העצומה של המחנות המכסים את הארץ, הנהרות מסמלים את הכוח המתפרץ. בניגוד ליאור, הנהר אינו יוצא מגדותיו אלא זורם בכוח רב, ולכן הוא משל ללוחמים הגיבורים ששוטפים בעוצמה ומחריבים כל ממלכה שעומדת בדרכם [מלבי"ם].