נבואה זו פותחת סדרה של חזונות פורענות המופנים כלפי האימפריה המצרית, ומתמקדת במפלה צבאית דרמטית שהתרחשה הרחק מגבולותיה. המערכה מציגה את הרגע שבו הצבא המצרי החזק ספג מכה ניצחת מידי הכוח הבבלי העולה, אירוע ששינה את מאזן הכוחות האזורי.
הפרשנים מסכימים כי הכתוב מתעד את הראשונה מתוך שתי תבוסות מרכזיות שנחלו המצרים מידי נבוכדנצר [מלבי"ם, אברבנאל]. המילה לְמִצְרַיִם משמשת ככותרת כללית המציינת את יעד הנבואה, ומיד לאחר מכן מגיע פירוט המבהיר כי מדובר ספציפית עַל־חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ שהיה מלך מצרים באותם ימים [מצודת דוד]. באשר לכינויו של המלך, נְכוֹ, משמעות המילה היא אדם פיסח או חיגר [מצודת ציון, רד"ק].
המילים אֲשֶׁר־הָיָה עַל־נְהַר־פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ מכוונות למאורע היסטורי שהתרחש במקום ששמו כרכמיש [מצודת ציון, מצודת דוד]. מסע המלחמה של פרעה נכו לאזור זה החל עוד בימי יאשיהו מלך יהודה. המצור שערכו המצרים על העיר התארך ונמשך עד השנה הרביעית למלכות יהויקים, ואז עלה עליהם נבוכדנצר והכה אותם [רד"ק, אברבנאל].
מאחורי המפלה הצבאית מסתתר מניע של השגחה עליונה. התארכות ימי המצור והגעתו של מלך בבל להכות את המצרים היו מהלך שסובב ה' במטרה לנקום את דמו של יאשיהו מלך יהודה, אשר נהרג בידי פרעה נכו בעת שעשה את דרכו לאותה מלחמה [אברבנאל].
מבחינה לשונית, הצירוף בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית משקף מנהג שגור בשפה המקראית, שבה מספרים מופיעים בצורת סמיכות [רד"ק].