קרה לכם פעם שהכרתם מישהו שהבטיח לעשות משהו ממש אמיץ, התגאה בעצמו בלי הפסקה, אבל כשהגיע רגע האמת הוא פשוט נעלם? זה בדיוק מה שקרה לפרעה מלך מצרים, כשהצבא הגדול של האימפריה הבבלית עמד לתקוף אותו.
אנשים התחילו ללעוג לפרעה בגלל ההתנהגות שלו. המילים קָרְאוּ שָׁם מספרות שאנשים ממש הכריזו וצעקו מול כולם כמה הוא מתנהג בבושה. הם אפילו נתנו לו כינוי מעליב: שָׁאוֹן. פירוש המילה הוא רעש או המולה. הם קראו לו ככה כי הוא היה מנהיג שעשה המון רעש, דיבר בגאווה והשוויץ בצבא הגדול שלו, אבל בפועל לא היה מאחורי המילים שלו שום דבר אמיתי.
השיא של הבושה שלו מתואר במילים הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד. המילה מוֹעֵד מתארת זמן שנקבע מראש. בעת העתיקה, מלכים היו קובעים מראש תאריך מדויק שבו ייפגשו לקרב. פרעה קבע יום לצאת למלחמה מול מלך בבל, אבל כשהגיע הרגע, הלב שלו התמלא בפחד. הוא פשוט לא הופיע למערכה, נתן לזמן לעבור, והוכיח לכולם שהוא רק יודע לדבר ולעשות רעש, אבל מפחד לפעול כשהוא באמת צריך.