קרה לכם פעם ששמעתם על מלחמה גדולה בין שתי ממלכות חזקות, וחשבתם שזה סתם אירוע רגיל שבו הצבא החזק יותר מנצח? מתברר שלפעמים מסתתר מאחורי זה עשיית צדק של ממש. מלך מצרים, פרעה נכה, יצא עם הצבא שלו להילחם בנבוכדנאצר מלך בבל. אבל התוכניות שלו נכשלו, והצבא שלו הפסיד וברח. ההפסד הזה לא קרה במקרה, אלא ה׳ כיוון את הדברים כך שזה יהיה יוֹם נְקָמָה. זה היה עונש וסגירת מעגל על כך שבעבר אותו מלך מצרים הרג את יאשיהו, מלך יהודה.
כדי לתאר את הניצחון של הבבלים, נאמר וְאָכְלָה חֶרֶב, כלומר החרב של צבא בבל תכה במצרים. החרב מתוארת כאילו היא רעבה וצמאה, והיא תפעל עד שתהיה וְשָׂבְעָה וגם וְרָוְתָה, כלומר תשלים את המשימה שלה לגמרי. ההפסד של המצרים מתואר במילים כִּי זֶבַח, כמו קורבן, כדי ללמד אותנו שזה לא היה סתם חוסר מזל בקרב, אלא גזירה מדויקת מאת ה׳. כל האירוע הזה התרחש בְּאֶרֶץ צָפוֹן, באזור שנקרא כרכמיש, ממש קרוב אֶל־נְהַר־פְּרָת, שם נערכה המלחמה.