ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק כ״ט

המערכה נגד שבטי המדבר הנוודים אינה מתמקדת בכיבוש שטחים אלא בביזה, ולכן האויבים יִקָּחוּ את אׇהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם. התוקפים ישדדו גם את יְרִיעוֹתֵיהֶם, שהן יריעות הבד המרכיבות את האוהל, וְכׇל־כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם שאותם יִשְׂאוּ לָהֶם וייקחו לעצמם. לחלופין, ייתכן כי התיאור משקף את תגובת הנוודים עצמם, המפרקים את מחנם ומעמיסים את הציוד כדי לברוח. בשל המצב וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב, כלומר תוטל אימה ופחד מכל עבר. פחד זה ינבע מכיתור האויבים, או מזעקות הבהלה של בני השבטים המזהירים זה את זה ונסים על נפשם.