ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ד׳

Jeremiah 49:4Sefaria

מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃

מדוע את משתבחת ומתפארת, מַה־תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים הפוריים והמוגנים שלך, המעניקים לך גם יתרון צבאי כעיר המוקפת במים זורמים. אך למרות שפע המים שבהם זָב עִמְקֵךְ, חוסנו של העמק עתיד להתמוסס ולזרום בדם החללים, או שכבר נשטף וניזוק במכת גשמים עזה. את אומה מורדת הסוטה מדרך הישר, הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה, אשר הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ ומסתמכת על מאגרי התבואה הגדולים שהכינה לעת מצור. מתוך תחושת המוגנות הגיאוגרפית והחומרית הזו, את מכריזה ביהירות מִי יָבוֹא אֵלָי, באמונה עיוורת שאיש אינו יכול למחות בידך או לכבוש אותך.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.