ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק י׳

Jeremiah 49:10Sefaria

כִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֙יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃

החורבן המוחלט של אדום מגיע לשיאו כאשר ה' מסיר מעליהם כל הגנה ומותיר אותם חשופים וחסרי כל יכולת מילוט.

המילים חָשַׂפְתִּי ו-גִּלֵּיתִי מבטאות שתיהן פעולה של חשיפה, והכפילות נועדה להדגיש את עוצמת הפעולה [מצודת דוד]. עם זאת, ישנו הבדל דק בין המונחים: הפועל לחשוף מתאר במקור קילוף והסרה של שכבה המכסה דבר מה, כדוגמת קילוף קליפת עץ. בהשאלה, המילה מתארת הסרה של הגנות ומבצרים שנועדו להסתיר, בעוד שהמילה גילוי היא מונח כללי יותר לחשיפת סודות ומקומות מסתור [מלבי"ם, רש"י, מצודת ציון].

הפנייה אל עֵשָׂו מכוונת לאומה האדומית, שעשו הוא אביה [ביאור שטיינזלץ]. עונש זה של חשיפה מוחלטת מגיע כמידה כנגד מידה; ה' מעניש את אדום על כך שבעבר הם הסגירו את שרידי פליטי ישראל לידי אויביהם כדי שלא יישאר מהם איש [רש"י].

כאשר ה' אומר גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו, הוא מבהיר כי הוא בעצמו מגלה את מקומות המחבוא של אדום. כתוצאה מכך, וְנֶחְבָּה לֹא יוּכָל – אדום יחפש דרך להסתתר, אך לא יצליח בכך כלל [רש"י, מצודת דוד]. מבחינה דקדוקית, המילה וְנֶחְבָּה נכתבת כאן באות ה' בסופה במקום באות א', והיא משמשת כשם פועל [רד"ק].

סופו של תהליך החשיפה הוא חורבן גמור: שֻׁדַּד זַרְעוֹ וְאֶחָיו וּשְׁכֵנָיו וְאֵינֶנּוּ. האומה האדומית תישדד מכל וכל, אוצרותיה ויבולה יאבדו, ולא ייוותר מהם איש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.