ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק כ״ב

Jeremiah 49:22Sefaria

הִנֵּ֤ה כַנֶּ֙שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בׇּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָ֠ה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ {פ}

מפלתו הפתאומית והמהירה של כוח צבאי אדיר מתוארת באמצעות דימוי של עוף דורס העט על טרפו, התקפה שגורמת ללוחמים האמיצים ביותר לאבד את כל עוז רוחם. הפרשנים מסכימים כי הדימוי של הנשר מתייחס לאויב שיתקוף את אדום.

האויב יגיע במהירות עצומה, כַנֶּשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה. הפועל וְיִדְאֶה משמעותו תעופה ופריחה באוויר [מצודת ציון, רד"ק], והוא ממחיש את המהירות שבה ינחת האויב על יעדו [מצודת דוד, מלבי"ם].

ההתקפה תכוון עַל־בָּצְרָה, שהיא עיר מבוצרת וכרך גדול [מצודת דוד], וכן עיר הבירה והראש של ממלכת אדום [מלבי"ם]. מעבר למשמעות ההיסטורית המיידית, יש המוצאים בפסוק זה רובד נבואי לאחרית הימים. על פי גישה זו, בצרה מסמלת את רומי ואת בנות בריתה שהן אדום, והפסוק מנבא את מלחמת גוג ומגוג שבה יילחמו אדום וישמעאל אלו באלו, מלחמה שתסתיים בחורבנה המוחלט של בצרה ונפילת כל עוזריה [מלבי"ם].

בעקבות ההתקפה המהירה, תגובתם של הלוחמים תהיה קשה: וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי אֱדוֹם... כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה. המילה מְצֵרָה נגזרת מלשון צרה ולחץ [מצודת ציון]. גיבורי אדום יהפכו לחלשים ורפויי כוח [מלבי"ם], וליבם יישבר לחלוטין מרוב פחד, בדומה לאישה הנמצאת במצוקה וצער עמוק [מצודת דוד].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.