גורלה של ארץ אדום נחרץ לשממה מוחלטת ובלתי הפיכה, בדומה לסמל המקראי המובהק ביותר של ענישה אלוהית. המונח כְּמַהְפֵּכַת מציין חורבן מוחלט והיפוך קיצוני ממצב של טובה למצב של רעה [מצודת ציון]. ה' עצמו גוזר כי גורל זה יחול על ארץ אדום, אליה מתייחסות המילים שָׁם ובָּהּ [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפסוק מדגיש את מידת העזיבה והשממה באמצעות הנגדה לשונית: לא רק שלֹא־יֵשֵׁב בארץ אף אדם למטרת מגורי קבע, אלא שאפילו וְלֹא־יָגוּר בה איש, כלומר אף אדם לא ישהה בה אפילו באופן זמני ודרך עראי [מצודת דוד, מצודת ציון].
ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק י״ח
כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.