אימה מוחלטת תקיף את העם, ותוביל לבריחה המונית מתוך המבצרים אל פיזור וחוסר אונים. ה' יביא עליהם פחד מִכָּל סְבִיבָיִךְ, כלומר מכל עבר וללא נקודת מילוט ברורה [מצודת דוד]. בעקבות פחד זה, מצבם יתואר במילים אִישׁ לְפָנָיו. הפרשנים מסכימים כי ביטוי זה ממחיש מנוסת פתע שבה כל אדם ימהר לברוח היישר לנגד עיניו, ללא כיוון מוגדר, אל כל מקום שאליו יצליח להגיע.
התוצאה של בריחה חסרת סדר זו היא בדידות מוחלטת, שכן וְאֵין מְקַבֵּץ לַנֹּדֵד. הפליטים לא יתקבצו ללכת יחד, אלא יתפזרו לכל רוח, ולכן לא ימצאו איש שיאסוף אותם כדי שיוכלו לשבת יחד ולהתנחם זה מזה [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם].
המילה לַנֹּדֵד מבטאת מצב של תנועה מתמדת וחוסר מנוחה, בדומה לביטוי "נע ונד" [רש"י]. בהקשר זה, קיים הבדל דק בין אדם שהוא "נדח" לבין אדם שהוא "נודד". אדם הנדח ממקומו עשוי לעיתים להתקבץ שוב עם אחרים, אך נודדים הנעים ללא הרף ממקום למקום מתפזרים לחלוטין, וקשה מאוד לאסוף וללכד אותם מחדש [מלבי"ם].