חורבנה המוחלט של אדום יהפוך אותה למקום עזוב, ויעורר תגובות עזות בקרב כל מי שיחזה במפלתה. אדום תהיה לְשַׁמָּה, כלומר תהפוך לשממה, וכֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ שיראה את החורבן יִשֹּׁם - ישתומם ויתמלא בפליאה ובתמהון לנוכח ממדי ההרס.
התדהמה תתבטא גם בתגובה פיזית: העובר במקום וְיִשְׁרֹק - ישמיע קול שריקה על ידי קיבוץ שפתיו. פעולה זו מבטאת שילוב של תחושות; מחד, טבעם של בני אדם הוא לשרוק מתוך פליאה כאשר הם רואים דבר חשוב ונכבד שנחרב לחלוטין [מצודת דוד], ומאידך, השריקה נועדה לבטא יחס של בוז וזלזול כלפי מכותיה של אדום [ביאור שטיינזלץ].