ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ח׳

קריאה דחופה מופנית אל יֹשְׁבֵי דְּדָן, חבל ארץ בנחלת אדום, להימלט מפני האֵיד, האסון והשבר שעתיד ה' להביא על עֵשָׂו בעֵת פְּקַדְתִּיו, הזמן שנקבע להיפרע מהם על עוונותיהם. הכתוב מאיץ בתושבים: נֻסוּ, הָפְנוּ והתרוקנו ממקומכם, וכן הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת והתחבאו היטב במקומות מסתור עמוקים. לפי קריאה אחרת פעלים אלו מתארים עובדה, ולפיה כאשר נאמר לתושבים לברוח הם אכן פינו את ארצם והסתתרו במעמקים מפני האויב. גישה שונה מפרשת כי בעוד הקריאה לברוח מופנית לתושבים, שאר הפעלים מתארים דווקא את האויבים שפינו את המקום והעמיקו להתבסס בו כדי לגרש את יושביו המקוריים.