ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ט׳

Jeremiah 49:9Sefaria

אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עוֹלֵל֑וֹת אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃

החורבן הצפוי לאדום יהיה מוחלט, והוא מומחש באמצעות שאלות המביעות תמיהה על עוצמת ההרס בהשוואה לשגרת היום-יום. אִם בֹּצְרִים, תולשי ענבי הגפן, בָּאוּ לָךְ לאסוף את היבול, האם הם לֹא יַשְׁאִרוּ אחריהם בכרם עוֹלֵלוֹת, שהם ענבים קטנים וגרועים? בדומה לכך, אִם גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה פועלים בחשאי, הרי שהם הִשְׁחִיתוּ ולקחו רק דַיָּם, כלומר את כמות הרכוש המספקת את צורכם, ואינם טורחים להשחית את מה שאין להם בו צורך. לעומתם, האויבים שיתקפו את אדום בגלוי ובהסתר יהיו אכזריים ויסודיים הרבה יותר; הם לא ישאירו כל שארית, אלא יחפשו, יחשפו וישחיתו את הכול ללא כל מגבלה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.