ה' קורא לנבוכדנאצר וצבאו לצאת למסע שוד וכיבוש, ומנחה אותם במילים קוּמוּ עֲלוּ לתקוף אומה של נוודים שאינה נשמרת או נזהרת. עם זה מתואר בתור גּוֹי שְׁלֵיו יוֹשֵׁב לָבֶטַח, שכן יש בו שלווה פנימית ללא מרידות, והוא אינו חושש מאויבים מבחוץ עד כדי כך שאנשיו אפילו לא יעלו בדעתם לברוח. מתוך תחושת ביטחון זו, לֹא דְלָתַיִם וְלֹא בְרִיחַ לוֹ, כלומר הם אינם מתגוררים בערי מבצר מוגנות ואין להם מוטות לנעילת שערים. משום שאינם פוחדים, בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ, והם מתגוררים ביחידות במקום להצטופף יחד בערים גדולות. ישיבה מבודדת זו מבטיחה כיבוש קל, שכן לעם המותקף אין שכנים או בני ברית שיבואו לעזרתו.
ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ל״א
ק֣וּמֽוּ עֲל֗וּ אֶל־גּ֥וֹי שְׁלֵ֛יו יוֹשֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ ל֖וֹ בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.