התחלפות העונות ממחישה תחושת ייאוש מציפייה ארוכה לישועה שהכזיבה. עָבַר קָצִיר, היא עונת קצירת התבואה, ולאחריו גם כָּלָה קָיִץ, העת המאוחרת יותר שבה אוספים ומייבשים את התאנים. בדומה לאדם המצפה להצלה ולשמחה בעונות אלו, כך ציפו ישראל לישועת ה' מיד אויביהם, אך הזמן חלף, התקווה הגיעה לסיום מוחלט, וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ. אכזבה זו מבטאת את תוחלתם של בני יהודה לעזרה צבאית ממצרים שבוששה לבוא לאחר חודשי העבודה החקלאית, או לחלופין את ייאושם של גולי עשרת השבטים שרואים כעת את שברה של ממלכת יהודה ומבינים כי אפסה תקוותם.
ירמיהו, פרק ח׳, פסוק כ׳
עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.