ההתפארות של בני העם באמירת חֲכָמִים אֲנַחְנוּ ותורת ה' אִתָּנוּ מעוררת את התמיהה אֵיכָה, כלומר איך הם מסוגלים לטעון זאת בשעה שהם מחזיקים בספרי התורה אך בפועל אינם מקיימים את הכתוב בהם. תפיסתם כי ניתן להסתפק בהבנה שכלית של המצוות ולדחות את קיומן המעשי או את מקורן האלוהי, מרוקנת את התורה מתוכן ומובילה לקביעה כי אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט. כלומר, קולמוס הכתיבה פעל לחינם, ועבודת הסֹפְרִים הכותבים בספרים נעשתה לשווא. זלזול זה מעיד כי העם מתייחס לתורה כאל שֶׁקֶר וכזב, או לחלופין, שהם מובלים על ידי נביאי שקר המספקים להם חכמה שקרית ורפואת שווא.
ירמיהו, פרק ח׳, פסוק ח׳
אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.