ה' שואל את האדם האם הוא זה שהעניק לסוס את היכולת לדלג ולהזדעזע בקלילות, כך שהֲתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה בתנועתו המהירה וברעש האדיר שהוא משמיע במרוצתו. לחלופין, דימוי זה מתאר את הניסיון האנושי לאלץ את הסוס לקפוץ קפיצות קצרות כחרק זה, ניסיון שהסוס הפראי מסרב להיכנע לו. פארו ועוצמתו של הסוס מתבטאים גם בהוֹד נַחְרוֹ, אלו הם קולות הצהלה והנשיפה העזים הבוקעים מנחיריו. קולות אלו, בשילוב מראהו המאיים בשעת נחירתו, מטילים פחד ואֵימָה על כל מי שניצב מולו.
איוב, פרק ל״ט, פסוק כ׳
הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.