יהושע, פרק ב׳, פסוק א׳

Joshua 2:1Sefaria

וַיִּשְׁלַ֣ח יְהוֹשֻֽׁעַ־בִּן־נ֠וּן מִֽן־הַשִּׁטִּ֞ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁ֤ים מְרַגְּלִים֙ חֶ֣רֶשׁ לֵאמֹ֔ר לְכ֛וּ רְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְאֶת־יְרִיח֑וֹ וַיֵּ֨לְכ֜וּ וַ֠יָּבֹ֠אוּ בֵּית־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֛ה וּשְׁמָ֥הּ רָחָ֖ב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָֽׁמָּה׃

חשבתם פעם איך מתכוננים למבצע סודי וחשוב באמת? בני ישראל עומדים ממש על הגבול, רגע לפני שהם נכנסים סוף סוף לארץ ישראל. יהושע המנהיג יודע שהוא צריך להכין את העם לכיבוש הארץ, והוא מחליט לשלוח מרגלים. אולי תשאלו את עצמכם, הרי משה רבנו כבר שלח פעם מרגלים וזה נגמר באסון, אז למה לעשות זאת שוב? התשובה היא שיהושע למד מהטעות של העבר. במקום לשלוח שנים עשר מנהיגים מפורסמים, הוא בוחר רק שְׁנַיִם אֲנָשִׁים פשוטים שהיו מקצועיים מאוד בתחום.


הוא שולח אותם חֶרֶשׁ, כלומר בסוד מוחלט. אפילו בני ישראל לא ידעו שהם יצאו לדרך, כדי שאף אחד לא ייכנס ללחץ או לפחד. יהושע מבקש מהם לבדוק את הארץ וְאֶת יְרִיחוֹ. למה הוא מזכיר במיוחד את יריחו? משום שהיא הייתה עיר חזקה מאוד, מוקפת בחומה גדולה, והיא שימשה ממש כשער הכניסה לארץ. יהושע ידע שאם הם יבינו איך להתמודד עם יריחו, הדרך לשאר הארץ תהיה פתוחה.


כשהמרגלים מגיעים לעיר, הם מחפשים מקום טוב להסתתר בו ולאסוף מידע, והם נכנסים אל בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה. המפרשים מסבירים שהכוונה היא לפונדקאית, אישה שמנהלת בית הארחה ומוכרת מזון. זה היה מקום מסתור מושלם, כי אנשים חשובים ושרי הצבא של האויב היו מגיעים לשם, והמרגלים יכלו להקשיב בשקט לשיחות שלהם ולגלות סודות חשובים בלי שיחשדו בהם. בסוף מסופר עליהם וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה, כדי להסביר לנו שהם פשוט נשארו לישון שם באותו הלילה כדי לנוח ולהתארגן להמשך המשימה הסודית שלהם.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.