מעבר הירדן של שניים וחצי השבטים מתואר תוך ציון מספרם, ציודם ומגמת פניהם [ביאור שטיינזלץ]. הקידומת במילה כְּאַרְבָּעִים באה לציין שיעור והערכה מקורבת של מספר הלוחמים [רד"ק], אשר מתוארים כחֲלוּצֵי הצבא, כלומר אנשים חמושים ומזוינים המוכנים לקרב [מצודת ציון].
הפסוק מדגיש שהם עברו לִפְנֵי ה'. ביטוי זה מוסבר כהליכה בשליחותו של ה' [מצודת דוד], וכן כקיום התנאי שהתנו השבטים הללו עוד בימי משה, ולפיו יצאו למלחמה לשם ה' מתוך אמונה בו, ולא מתוך ביטחון עצמי בגבורתם הפיזית [מלבי"ם]. יעדם של הלוחמים היה עַרְבוֹת יריחו, אזור שומם הדומה למדבר [מצודת ציון], המאופיין כמישור נרחב שאינו מיושב או מעובד [ביאור שטיינזלץ].