רגע לאחר בקיעת הירדן, מתבצעת פנייה אל נציגי השבטים כדי להטיל עליהם את משימת הוצאת האבנים מתוך אפיק הנהר. הכתוב מציין כי יהושע קרא אל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מראש. הדגשה זו מבארת שקבוצה זו התארגנה עוד בטרם ניתן הציווי האלוהי הנוכחי.
הפרשנים מסכימים כי יהושע בחר והכין את האנשים, נציג אחד לכל שבט, מיוזמתו ולפני שקיבל מה' את ההוראה לאסוף את האבנים מהירדן [מלבי"ם, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. ייעודם המקורי של נציגים אלו היה לעמוד בקרבת ארון הברית, כדי לראות מקרוב ולהעיד כיצד המים נכרתים בדיוק ברגע שבו כפות רגלי הכהנים נוגעות בהם [מצודת דוד]. כאשר הגיע דבר ה' על הקמת מצבת האבנים, החליט יהושע להסב את תפקידם של אותם נציגים ולהטיל עליהם גם את המשימה החדשה [מלבי"ם, אברבנאל].
הבחירה באנשים שהוכנו מראש נתנה מענה לקושי שעלה באותם רגעים. העם גילה רתיעה והתעצל להתעכב בתוך הירדן היבש כדי לטפל באבנים, מתוך פחד שמא חטא כלשהו יגרום למים לשוב בשטף ולכסות אותם. משום כך, יהושע לא פנה אל העם כדי לגייס מתנדבים חדשים, אלא קרא ספציפית לאותם אנשים שהיו מוכנים לכך מאז, שכן הם כבר עמדו מקרוב וראו את הנס מתחילתו, ועל כן היו ראויים ובשלים לבצע את הפעולה ללא פחד [אלשיך].