רגע הכניסה של עם ישראל לארץ המובטחת נחתם בציון מדויק של זמן ומקום, פרטים שאינם רק היסטוריים אלא נושאים משמעות רוחנית עמוקה. ציון התאריך בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן (הוא חודש ניסן) מהווה סגירת מעגל היסטורית ליציאת מצרים. ביום זה ממש החלו בני ישראל להתכונן לגאולתם במצרים כאשר לקחו את קרבן הפסח, וכעת, באותו תאריך, הם פוסעים את צעדיהם הראשונים בארץ, עוד בטרם החלו בפעולה צבאית כלשהי [ביאור שטיינזלץ].
מעבר למשמעות הסמלית, הפירוט המדויק של הזמן נועד להוכיח את אמיתות הנס ולהוציא מלבם של מכחישים. התאריך מעיד כי המעבר התרחש דווקא בעונה שבה נהר הירדן מלא על גדותיו, ובכך נשללת הטענה שמדובר בעונת יובש טבעית או בתופעת טבע מחזורית של גאות ושפל. התזמון המדויק של עצירת המים ברגע שבו דרכו רגלי הכהנים, מוכיח כי מדובר בנס גלוי שנעשה ביד ה' [מלבי"ם]. בהקשר זה, ישנה התנגדות לניסיונות של פרשנים מסוימים לשלב הסברים טבעיים במעשה הנס, שכן ה' שולט בטבע ויכול לשנותו כרצונו ללא מגבלות [אברבנאל].
לאחר החצייה, הכתוב מציין כי וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ, כלומר בשטח הממוקם בין העיר יריחו לבין נהר הירדן [ביאור שטיינזלץ]. חנייה זו טמנה בחובה נס נוסף; על פי דברי חז"ל, המרחק מהירדן ועד לגלגל היה עצום ועמד על למעלה משישים מיל. העובדה שהעם כולו, כולל נשים וטף, עבר את המרחק הזה והגיע לגלגל באותו יום שבו חצו את הירדן, התאפשרה רק הודות לנס אלוהי [רד"ק, מלבי"ם].
הגלגל נבחר להיות תחנת הלינה הראשונה, ושם הוקמו שתים עשרה האבנים שהוצאו מהירדן. בניגוד לאומות העולם המקימות אנדרטאות פאר כדי לפאר את כוחם הצבאי, האבנים בגלגל הוצבו כמעין מגדל שנועד לשתי מטרות בלבד: לעורר פחד בקרב עמי כנען, ולהשריש בעם ישראל אמונה ויראת ה' לדורות [אברבנאל]. הצבת האבנים בגלגל לזיכרון עולם מלמדת גם על קדושתו של המקום באותה עת. נראה כי המשכן נקבע בגלגל לתקופה מסוימת, בדומה לחפצי קודש אחרים שהונחו למשמרת לפני ה', סברא המתחזקת מכך שארבעה ימים לאחר מכן הקריבו שם את קרבן הפסח, פעולה המחייבת את נוכחות המשכן [רלב"ג].