נס חציית נהר הירדן נועד להשיג מטרה היסטורית וחינוכית כפולה, המופנית לשני קהלי יעד שונים. חזרה על נס הדומה לקריעת ים סוף הייתה נחוצה כדי שהדור הנוכחי ועמי כנען, שלא חזו בנסים של יציאת מצרים, יחוו בעצמם את גבורת ה'.
המטרה הראשונה מופנית כלפי חוץ, לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה'. המאורע הפומבי, שבו המים עמדו כנד, המחיש לכל רואה את מעורבותו הפעילה של ה' בעולם [ביאור שטיינזלץ], והביא את אומות העולם להכיר בידו החזקה ולחוש יראת עונש מפניו [מלבי"ם].
המטרה השנייה מופנית פנימה אל עם ישראל, לְמַעַן יְרָאתֶם. נס זה נועד לעורר בעם יראת רוממות והתפעלות מנפלאות ה', ולהבטיח שהשפעתו הרוחנית תישאר חקוקה בזיכרון האומה לכל הדורות [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המשמעות התחבירית של צירוף המילים היא "ולמען יראתם", אלא שאות ו"ו החיבור הושמטה, תופעה לשונית שכיחה במקרא [מצודת דוד].
מבחינה דקדוקית, המילה יְרָאתֶם היא בעלת צורה ייחודית שאין שנייה לה בתנ"ך כולו, משום שהיא מנוקדת בקמץ תחת האות רי"ש [מנחת שי, מלבי"ם]. בנוסף, אף שהמילה כתובה בצורת פועל של זמן עבר, משמעותה בהקשר זה היא בלשון עתיד, כלומר שתיראו את ה' כל הימים [רד"ק, מלבי"ם].