יהושע עורך השוואה היסטורית ורוחנית בין שני ניסי המים הגדולים שעיצבו את האומה, ומחבר בין דור יוצאי מצרים לדור הנכנסים לארץ. משמעות המילה הוֹבִישׁ היא ייבש [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי הפסוק בנוי על חילופי גופים מכוונים המבטאים את רצף הדורות. כאשר יהושע אומר מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם, הוא פונה אל הדור הנוכחי, ילידי המדבר הנכנסים כעת לארץ ישראל. לעומת זאת, כאשר הוא מזכיר את קריעת ים סוף ואומר מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ, הוא מדבר על עצמו ועל דור האבות שיצאו ממצרים ונכחו בנס הראשון. ההשוואה נועדה להראות ששני האירועים התרחשו בדרך פלאית, היוו מופת גדול במים, ונועדו לתכליות דומות [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הקבלה זו באה לענות גם על תמיהה אפשרית לגבי אופן התרחשות הנס. בעוד שבים סוף המים יבשו ללא נוכחות ארון הברית, בירדן הנס התבצע דווקא דרכו. הפסוק מדגיש כי אין בכך הבדל מהותי: בשני המקרים ה' הוא זה שפועל ועושה את הנס למען ישראל, והשימוש בארון בירדן נובע מכך ששם שוכנת נוכחותו של ה' [אלשיך].