קרה לכם פעם שראיתם אירוע מדהים שמזכיר לכם בדיוק אירוע אחר מהעבר? יהושע עומד מול בני ישראל ועושה השוואה מרתקת בין שני ניסי מים ענקיים שקרו לעם שלנו. תחילה הוא מסביר שה' הוֹבִישׁ, כלומר ייבש, את מי נהר הירדן. כשהוא מדבר על הירדן הוא אומר שהמים התייבשו מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם, כי הוא פונה אל הדור הנוכחי שעומד מולו ונכנס עכשיו לארץ ישראל. אבל מיד אחר כך, כשהוא מזכיר את קריעת ים סוף שקרתה בעבר, הוא משנה את המילים ואומר שהמים התייבשו מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ. למה הוא אומר פתאום "אנחנו"? כי יהושע מדבר על עצמו ועל דור האבות שיצאו ממצרים וראו את הנס הראשון ממש בעיניים שלהם.
יהושע מחבר בין שני האירועים כדי ללמד ששניהם קרו בדרך פלאית בדיוק לאותה מטרה. ואם תחשבו על זה, אולי תשאלו את עצמכם: למה בקריעת ים סוף המים התייבשו לבד, ואילו בנהר הירדן היה צריך להכניס את ארון הברית אל תוך המים? יהושע מלמד שאין בכך שום הבדל אמיתי. בשני המקרים ה' הוא זה שפועל ועושה את הנס למען עם ישראל, וארון הברית שהוכנס לירדן פשוט מראה שה' נוכח ונמצא שם איתם.