הקמת גל האבנים נועדה לשמש כאמצעי חינוכי המעורר סקרנות, כדי להבטיח את העברת הזיכרון ההיסטורי הלאה. המטרה במהלך זה היא כפולה: האבנים אינן משמשות רק כאות עבור בני הדור הנוכחי, אלא נועדו להיות לזיכרון גם לדורות הבאים [מלבי"ם]. כאשר נאמר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם, הכוונה היא הן לילדים הקטנים שכבר חיים כעת, והן לאלו שעתידים להיוולד בעתיד [רד"ק].
השאלה העתידית מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה תתעורר משום שלא מדובר בערימת אבנים סתמית או בשרידי חורבה. זהו גל המורכב ממספר מוגדר של אבנים גדולות העומדות בפני עצמן, מה שהופך את המבנה לסימן בולט וניכר לעין שמעורר באופן טבעי את תמיהתם של הילדים [ביאור שטיינזלץ].