תארו לעצמכם שבניתם מבצר חזק ומוגן, ופתאום מישהו מוציא ממנו את העמודים הכי חשובים שמחזיקים אותו. כך קרה לירושלים בזמן החורבן. ה' החליט להסיר מהעיר את ההגנה שלה שלב אחר שלב. המילה סִלָּה מתארת משהו שנרמס ונמעך. מי נרמס וסולק מהעיר? אַבִּירַי, אלו הם הגיבורים החזקים והצדיקים שהנהיגו את העם. ברגע שהם כבר לא היו שם כדי להגן, העיר נשארה חלשה מבפנים.
לאחר מכן, ה' קָרָא עָלַי מוֹעֵד, כלומר קבע זמן מיוחד ואסף צבאות רבים של אויבים לנקודה אחת כדי לתקוף. הזמן הזה לא היה סתם יום, אלא תאריך עצוב שנקבע מראש, יום תשעה באב. בגלל שהגיבורים כבר לא היו, האויבים הצליחו לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי, לפגוע בצעירים הטהורים שנותרו חשופים לגמרי.
כדי להסביר כמה קשה הייתה המפלה, הנביא משתמש בביטוי גַּת דָּרַךְ. גת היא המקום שבו דורכים על ענבים כדי להוציא מהם מיץ. התבוסה של העם הייתה דומה לענבים שנמעכים בגת. כל זה קרה לִבְתוּלַת בַּת־יְהוּדָה, שזהו כינוי מיוחד לעיר ירושלים ולשבט יהודה. היא נקראת כך משום שעד לאותו רגע עצוב, ירושלים הייתה שמורה ומוגנת לחלוטין, ואף אומה זרה מעולם לא הצליחה לכבוש ולשלוט בה.