איכה, פרק א׳, פסוק כ״ב

Lamentations 1:22Sefaria

תָּבֹ֨א כׇל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כׇּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ {פ}

בקשה מה' לזכור את מעשיהם ומחשבותיהם הזדוניות של האויבים ולפרוע מהם בעודם בחיים, כך שתָּבֹא כׇל־רָעָתָם לְפָנֶיךָ. הפנייה היא שה' יפעל נגדם, יביא עליהם נסיבות של ייסורים ואף יכרית את ילדיהם, וְעוֹלֵל לָמוֹ באותה מידת דין נוקשה כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל־פְּשָׁעָי, כך שייענשו במכה אחת. הדרישה מנומקת במצב הנפשי הקשה, כִּי־רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי, כלומר הלב כה חולה עד שאפילו האנחות התדירות אינן מקלות על המועקה. שבר עמוק זה מבטיח לה' כי גם בעת מפלת האויבים לא תתעורר שמחה לאיד שעלולה לעצור את חרון אפו כלפיהם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פרק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.