האומות שומעות את צרתה הגלויה של ירושלים, אך במקום להציע נחמה על כך ששָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, המציאות היא שאֵין מְנַחֵם לִי וכָּל־אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ ומתאכזרים לפליטים. שמחה זו לאיד נובעת מההכרה כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, בין משום שהאויבים רואים בעצמם שלוחים המבצעים את עונשו הצודק של ה', ובין משום שההיבדלות החברתית שה' ציווה על ישראל יצרה ניכור עמוק. מתוך חוסר האונים עולה משאלה ובקשה אל ה' הלוואי והֵבֵאתָ את יוֹם־קָרָאתָ, אותו יום פורענות שנקבע ונחזה מראש לכל אומה. מטרת הבקשה היא וְיִהְיוּ כָמֹנִי, כלומר שהאויבים ייענשו בייסורים דומים על שמחתם לאיד, ויש המפרשים זאת כתפילה שביום מן הימים יכירו כל העמים בה' ויעבדו אותו יחד.
איכה, פרק א׳, פסוק כ״א
שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.