איכה, פרק א׳, פסוק ו׳

Lamentations 1:6Sefaria

וַיֵּצֵ֥א (מן בת) [מִבַּת־]צִיּ֖וֹן כׇּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃ {ס}

יופייה הפיזי של ירושלים, האליטה הרוחנית שלה ונוכחות ה' עזבו אותה, וכך וַיֵּצֵא מִבַּת־צִיּוֹן כׇּל־הֲדָרָהּ. מנהיגי העיר, שהעלימו עין מחטאים ולא הוכיחו את העם, הפכו כעת לאבודים ורעבים, ועל כן הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים אשר לֹא־מָצְאוּ מִרְעֶה. בדומה לאיילה הנוטשת את עופריה בשעת בצורת כי אינה מסוגלת לראותם גוועים, כך נאלצו המנהיגים לעזוב את העם ולצאת לגלות. מתוך רעב ותשישות רוחנית, ומתוך פחד אימה שגרם להם לנוס בבהלה, וַיֵּלְכוּ בְלֹא־כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. רדיפה מוחלטת ושלמה זו טומנת בחובה גם נחמה, שכן כשם שהחורבן היה שלם, כך תהיה גם הגאולה העתידית.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.