תארו לעצמכם איך זה מרגיש להגיע למקום חדש אחרי מסע ארוך ומעייף, ובמקום שאנשים יעזרו ויקבלו אתכם בסבר פנים יפות, הם פשוט מגרשים אתכם. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשיצאו לגלות אחרי החורבן. כשהם הגיעו לארצות אחרות, הם היו כל כך חלשים ועייפים, עד שהגויים התייחסו אליהם בצורה מעליבה מאוד. הם צעקו אליהם סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, כלומר, תתרחקו מפה, אתם מלוכלכים וטמאים. הם אפילו המשיכו וצעקו סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ, כדי להזהיר את כולם לא להתקרב לעם ישראל ולא לגעת בהם.
הסיבה למצב העצוב הזה מוסברת במילים כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ, שמתארות איך בני ישראל נדדו, שוטטו ממקום למקום והתלכלכו בדרכים הקשות. בסופו של דבר, היחס הנוקשה הזה גרם לתחושה קשה של ייאוש, כי העמים בסביבה אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִפוּ לָגוּר. הגויים החליטו לא לתת לבני ישראל לגור בארצות שלהם, והכריזו באכזריות שעם ישראל לעולם לא יחזור הביתה לירושלים.