נסו לדמיין עיר שלמה שפעם הייתה יפה ומלאה באנשים שמחים, ופתאום הכל בה נהרס. בזמן חורבן ירושלים, הרחובות הפכו למקום של עצב ובלאגן גדול. בתוך כל הקושי הזה, הסתובבו אנשים עִוְרִים שלא יכלו לראות לאן הם הולכים, ולא היה מי שידריך ויכוון אותם. בגלל החורבן הקשה שהיה בעיר, הם החליקו ונְגֹאֲלוּ, כלומר התלכלכו מאוד, מהדם שהיה על האדמה. הבגדים שלהם היו כל כך מוכתמים, עד שהמצב היה שבְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם. הקרובים שלהם ואנשים אחרים ברחוב פשוט לא יכלו אפילו לגעת בבגדים שלהם מרוב לכלוך. התיאור העצוב הזה עוזר לנו להבין עד כמה המצב בירושלים היה קשה באותם ימים.
איכה, פרק ד׳, פסוק י״ד
נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.