תארו לעצמכם מצב שבו דווקא האנשים שאמורים לשמש דוגמה אישית טובה, מתנהגים בצורה הכי גרועה שיש. החורבן העצוב של ירושלים לא קרה במקרה, אלא בגלל התנהגות רעה מאוד של תושביה, ובמיוחד של המנהיגים. כאשר קוראים על מֵחַטֹּאות נְבִיאֶיהָ עֲוֺנֹת כֹּהֲנֶיהָ, מבינים שהאשמה המרכזית מופנית אל המנהיגים הרוחניים של העם, שהם נביאי השקר והכוהנים. במקום ללמד את העם לעשות טוב, הם חטאו חטאים כבדים והיו הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים. כלומר, בגלל שהם רצו להשיג לעצמם עוד כסף וכבוד, הם פגעו קשות באנשים טובים וחפים מפשע. הביטוי דַּם צַדִּיקִים מלמד אותנו שהם לא פגעו רק בקבוצה כללית של אנשים, אלא ממש בכל אדם צדיק וטוב שניצב בדרכם.
איכה, פרק ד׳, פסוק י״ג
מֵֽחַטֹּ֣אות נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֺנֹ֖ת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.