הגולים חווים השפלה עמוקה כאשר אומות העולם, ולעיתים אף פלגים יריבים בתוך העם עצמו, מתייחסים אליהם כמנודים וצועקים לעברם סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ אַל־תִּגָּעוּ כדי להימנע מכל מגע עמם. יחס מרחיק זה נובע מכך כִּי נָצוּ גַּם־נָעוּ, בין אם משום שהם נתפסים כמטונפים בדם ומשוטטים בו, ובין אם כעונש על כך שרבו, הכעיסו את ה' וסטו מדרך התורה כעוף הנודד ממקומו. תחושת החורבן מתעצמת כאשר אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִפוּ לָגוּר, גזירה שבה העמים מגרשים אותם ומצהירים באכזריות שלעולם לא ישובו לירושלים, מציאות המשקפת במקביל את הייאוש הפנימי של ישראל שאיבדו את האמונה בגאולה.
איכה, פרק ד׳, פסוק ט״ו
ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖פוּ לָגֽוּר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.