כשאתם משחקים בתופסת, תמיד יש מישהו שרץ כל כך מהר שפשוט אי אפשר לחמוק ממנו, נכון? כאשר חומות ירושלים נפלו, היו אנשים שניסו לברוח כדי להינצל. אבל האויבים רדפו אחריהם במהירות עצומה ולא טבעית. הם היו מהירים יותר מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם. נשרים עפים מהר כדי לחפש לעצמם אוכל, אבל האויבים האלה כבר לקחו את כל הרכוש. הם רדפו אחרי האנשים רק כדי לפגוע בהם.
המילה דְּלָקֻנוּ פירושה שהם רדפו אחרינו בלי הפסקה. הם הצליחו לתפוס את הבורחים עַל־הֶהָרִים התלולים ממש בקלות, כאילו הם רצים על אדמה ישרה, והם גם חיכו וארבו להם בַּמִּדְבָּר.
למה דווקא בהרים ובמדבר? המקומות האלו מזכירים טעויות שהעם עשה בעבר. פעם, הם עבדו עבודה זרה על הרים גבוהים, והתלוננו כשהיו במדבר. בעבר ה' עשה לעם ישראל ניסים גדולים ושמר עליהם בדיוק במקומות האלה, אבל עכשיו, בגלל המעשים שלהם, ההרים והמדבר הפכו למקומות שבהם האויב תפס אותם.
אבל אפילו בתוך כל הקושי הזה, מסתתרת רחמנות גדולה של ה'. למה ה' נתן לאויבים לרוץ כל כך מהר? כדי שהגירוש מארץ ישראל יסתיים במהירות. כך האויבים לא הספיקו לפגוע בכולם, ותמיד נשארו מעם ישראל ניצולים שיוכלו להמשיך הלאה.