משלי, פרק י״א, פסוק ט״ו

אדם הלוקח על עצמו אחריות כלכלית כִּי עָרַב להלוואה של אדם זָר שאינו מכיר, מביא על עצמו שבר מוחלט והתרסקות שבעטיים רַע יֵרוֹעַ. התחייבות כזו עלולה להוביל להפסד ממוני ולסכסוך מול הלווה, ולכן מי שמתרחק מכך וְשֹׂנֵא תֹקְעִים, כלומר נמנע מתקיעת כף המסמלת קבלת אחריות משפטית, שומר על עצמו וחי כשהוא בּוֹטֵחַ. מעבר למישור הכלכלי, הפסוק מזהיר מפני סכנה רוחנית של שעבוד הלב ליצר הרע, לתאוות או לאמונות שקריות. המקבל על עצמו את הכוחות הללו מביא על עצמו חורבן, ואילו האדם השלם מתרחק מחברת חוטאים ובוטח באמונתו הטהורה בה'.