מעשיו של האדם משמשים עבורו כמגן או כמלכודת, כאשר צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם מצרות ומכליון בזכות טבעם הטוב ומעשיהם. לעומתם, הרשעים נופלים במלכודת של עצמם, ולכן וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ, כלומר הבוגדים יילכדו בשבר ובהרס שהם תכננו לאחרים. המילה וּבְהַוַּת מופיעה בלשון יחיד כדי ללמד שדי בחטא גדול אחד כדי להפיל את הרשע לחלוטין. מנגד, קיימת הבנה שונה לפיה הפסוק עוסק במציאות שבה דווקא הישרים הם אלו שנלכדים וסובלים בעוון הדור, בגלל רשעותם של הבוגדים החיים בסביבתם.
משלי, פרק י״א, פסוק ו׳
צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.