משלי, פרק ז׳, פסוק כ״ד

קרה לכם פעם שחשבתם שאתם יכולים להתקרב קצת למשהו לא טוב, והייתם בטוחים שתיזהרו ולא יקרה לכם כלום? החכם מזהיר אותנו בדיוק מזה. הוא מבקש מאיתנו להתרחק לגמרי מראשית הדרך מהשפעות רעות ומחטאים, ולא לחשוב שנוכל להתקרב ואז לתקן. הוא קורא לנו במילים וְעַתָּה בָנִים. המילה בָנִים מראה את הקרבה הגדולה אלינו, כי אנחנו ממש כמו הילדים של ה׳. המילה וְעַתָּה אומרת לנו שצריך לפעול מיד. עלינו להקשיב לדברי התורה עכשיו, כשאנחנו עדיין טהורים ולפני שהושפענו מדברים לא טובים. בהמשך יש שתי בקשות שונות של הקשבה. קודם נאמר שִׁמְעוּ־לִי, כלומר להקשיב ולנסות להבין בשכל שלנו את ההיגיון והצדק שבדברים. לאחר מכן נאמר וְהַקְשִׁיבוּ, שזה אומר לקבל ולקיים את ההוראות בשלמות, גם כשלא תמיד מבינים את הסיבה המדויקת שלהן. בסוף הוא מבקש שנקשיב לְאִמְרֵי־פִי, אלו הם דברי התורה. דברי התורה הם עמוקים, אמיתיים ונובעים ממש מתוך הפה והלב, וזה ההפך הגמור מדברים רעים שמנסים למשוך אותנו רק בעזרת מילים חלקלקות וחיצוניות שאין בהן שום אמת.