התְּפִלָּה לְעָנִי נאמרת מפי אדם מסכן, עניו וחסר כוח, המייצג את דוד המלך ביד אויביו או את האומה כולה בתקופת הגלות. המילים כִי־יַעֲטֹף מתארות את מצבו הקשה, כאשר נפשו חלשה ומתעלפת מרוב צרות, או כשהוא מתכווץ וכופף את עצמו מתוך כאב והכנעה. מתוך חוסר האונים הוא פונה אל ה', ומרוקן את כל האצור בלבו כפי ששופכים מים מכלי. וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, כלומר הוא מספר את תלאותיו בקרבה אל ה' שעומד ממש לצדו, ופעולה זו מביאה לו הקלה ורווחה גם אם ייסוריו נותרים בעינם.
תהלים, פרק ק״ב, פסוק א׳
תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.