תהלים, פרק כ״ב, פסוק י״א

Psalms 22:11Sefaria

עָ֭לֶיךָ הׇשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה׃

יצא לכם פעם להסתכל על תינוק שרק נולד ולחשוב כמה עזרה הוא צריך? הרי הוא לא יכול לאכול לבד, ללכת או לדאוג לעצמו.


בדיוק את התחושה הזו מתארים כאן, תחושה של הישענות מוחלטת על ה' שייתן לנו את כל מה שאנחנו צריכים בחיים. כשאומרים עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי, הכוונה היא שאנחנו מוסרים את עצמנו לידיים של ה' וסומכים עליו לגמרי, ממש כמו תינוק. הקשר המיוחד הזה מתחיל עוד לפני שאנחנו בכלל מבינים משהו. המילים מִבֶּטֶן אִמִּי מתארות את הזמן שבו התינוק עדיין מוגן וגדל בתוך הבטן, והמילה מֵרָחֶם מתארת את הרגע שבו הוא יוצא לאוויר העולם.


כמובן שתינוק קטן לא יודע עדיין להתפלל או לסמוך על ה' בעצמו. לכן, ההורים שלו הם אלה שמתפללים ומוסרים את הגורל של הילד שלהם לידיים של ה'. וה' אכן שומר על התינוק בדרך טבעית ומופלאה. הוא זה שנותן לאמא את היכולת להאכיל ולטפל, והוא זה שנותן לתינוק הקטן את הכוח לאכול, לגדול ולהתחזק. כך שאפילו כשאמא מטפלת בנו באהבה, בעצם ה' הוא זה שדואג לנו ושומר עלינו מהרגע הראשון.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.