תחושת התלות המוחלטת בהשגחת ה' מלווה את האדם והאומה משחר קיומם, החל מימי ההיריון מִבֶּטֶן אִמִּי ומרגע יציאת הוולד לאוויר העולם מֵרָחֶם. מכיוון שתינוק חסר דעת, הוריו הם שמוסרים את גורלו לשמיים, וזו כוונת המילים עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי המבטאות הישענות מלאה על ה' לסיפוק כל צורכי החיים. תמיכה זו מתבטאת בהכוונה טבעית של ההנקה והגדילה או בהשגחה ישירה על יתום חסר אונים, וכן בניהול שבטי ישראל עוד בטרם נגאלו ממצרים. דווקא קשר הדוק זה, שבו הדובר נשען על בוראו מיומו הראשון ומכריז אֵלִי אָתָּה, הוא שמעצים כעת את כאב המצוקה נוכח חרפות האויבים כאשר נדמה שה' עזב אותו.
תהלים, פרק כ״ב, פסוק י״א
עָ֭לֶיךָ הׇשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.