עם ישראל בגלות חווה בידוד והשפלה פומבית, כאשר כׇּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי והופכים אותו למטרה לבוז. הלועגים יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, כלומר פותחים את שפתותיהם כדי להטיח דברי קלון וזלזול, ויש אומרים שהם משמיעים קולות בוז והעוויות פנים ללא מילים. לאחר מכן הם יָנִיעוּ רֹאשׁ בתנועה פיזית של ביזוי מוחלט, אשר לעיתים נעשית מתוך חמלה מזויפת והשתתפות צבועה בצער. העובדה שהם פותחים בדיבור ורק אז מניעים את ראשם מעידה על לעג עמוק ובוטה, או לחלופין מצביעה על כך שהם מציגים תחילה דברי שלום מזויפים ומיד חושפים את כוונתם האמיתית בהנעת הראש.
תהלים, פרק כ״ב, פסוק ח׳
כׇּל־רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.