דורות הגלות הנמצאים במצוקה פונים אל ה' מתוך פער כואב בין צרות ההווה לבין זיכרון העבר המפואר. הם מצהירים, אֱלֹהִים בְּאׇזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, ומבטאים בכך את אמינותה המוחלטת של מסורת ישראל שעברה ברצף מאב לבן, כשיש המייחסים את השמיעה הישירה למעמד הר סיני. מסורת זו מעידה על הפֹּעַל פָּעַלְתָּ, כלומר הפעולה הנסית והפלאית שעשית בִּימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם, כדוגמת מכות מצרים וכיבוש ארץ ישראל. מתוך הזכרת נסי העבר, מתעוררת בקשת הרחמים והזעקה שה' ישוב ויושיע את עמו מצרותיו כפי שעשה בימי קדם.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק ב׳
אֱלֹהִ֤ים ׀ בְּאׇזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ בִ֝ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.