תהלים, פרק מ״ד, פסוק א׳

Psalms 44:1Sefaria

לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל׃

מזמור זה מיועד לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת המנגנים, והוא מוגדר כמַשְׂכִּיל, כלומר שיר לימודי שנועד לעורר את הלב להתבונן באירועי העתיד. התפילה הלאומית מציגה את הניגוד בין עברם המפואר של ישראל והניסים שעשה להם ה', לבין מצבם השפל והצרות הפוקדות אותם בגלות. למרות הסבל והיותם חרפה לעמים, העם שומר על דבקותו בה' ולא נסוג מאמונתו. מתוך כך, המזמור מבקש את סיום הגלות והשבת הקשר עם ה', בקשה הנשענת על אמונתם האיתנה של ישראל, על הרצון שכבוד ה' לא יחולל, ועל מידת החסד של ה' שראוי כי תגדל דווקא כשהעם מושפל.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק מ״ג
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.