בעת צרה ומצוקה לעם ישראל עולה זעקת כאב ותחושה קשה של הסתר פנים, שבה ה' נדמה כאדם ישן שאינו שם לב למתרחש. הקריאה עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי נאמרת על דרך המשל ומבטאת את סילוק ההשגחה האלוהית, או לחלופין את לעג האויבים הטוענים בבוז כי ה' ישן. ככל שהסתר הפנים מחמיר וההשגחה מסתלקת לחלוטין, מתעצמת הבקשה למילה הָקִיצָה, המבטאת התעוררות חזקה ומוחלטת יותר. התחינה אַל תִּזְנַח, כלומר אל תעזוב אותנו לָנֶצַח, נובעת מהחשש שהמשך המצב יוביל לייאוש העם, לחטאים נוספים ולעיכוב הגאולה.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק כ״ד
ע֤וּרָה ׀ לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י הָ֝קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.