האומה בגלות מפנה כלפי ה' תמיהה כואבת על נטישתה כביכול, ושואלת לָמָּה מתרחשת התעלמות כפולה זו: מדוע פָנֶיךָ תַסְתִּיר ממעשי האויבים, ומדוע תִּשְׁכַּח עׇנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ, את הדוחק והמועקה הקשה שאנו שרויים בהם. שימוש זה בלשון בני אדם מבטא תחושת נטישה, העומדת כמשקל נגד לנאמנות העם שמצדו לא שכח את ה'. מעבר לסבל האקטיבי מידי האויבים והחשש שהייסורים יובילו לחטא, עולה כאן קריאה להפסקת הסתר הפנים למען השכינה הנמצאת אף היא בגלות, שכן פחיתות כבודה קשה יותר מסבלם הפרטי של ישראל.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק כ״ה
לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עׇנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.