תהלים, פרק ע״ג, פסוק י״ז

שאלתם את עצמכם פעם מדוע לפעמים אנשים שעושים מעשים לא טובים מצליחים ומקבלים כל מה שהם רוצים? זה יכול להרגיש מאוד לא הוגן ולבלבל אותנו. גם כותב המזמור הרגיש מועקה גדולה בגלל השאלה הזו, אבל אז קרה משהו ששינה את כל צורת החשיבה שלו. המילה עַד מתארת את הרגע המדויק שבו הבלבול שלו פסק, וזה קרה כשהוא הגיע אל מִקְדְּשֵׁי אֵל, שזהו בית המקדש שבירושלים. כשהוא נכנס למקום הקדוש הזה, פגש אנשים חכמים והתקרב אל ה', הוא קיבל פתאום יכולת לראות את הדברים במבט רחב ונצחי יותר. הוא אומר אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם, כלומר, פתאום הצלחתי להבין מה יהיה הסוף האמיתי של אותם אנשים. הוא הבין שהחיים שלנו בעולם הזה הם כמו חלום קצר וחולף, והצלחה או חיים קלים הם לא הפרס האמיתי. החיים האמיתיים הם חיי הנצח של הנפש. כשאנשים רעים מצליחים, זה בעצם לא פרס אלא מלכודת. ה' עושה להם חיים קלים ונוחים כדי שהם בכלל לא יחשבו על לתקן את ההתנהגות שלהם. בגלל שהם לא מתקנים את עצמם, הם מפסידים את החיים האמיתיים, בעוד שהשכר האמיתי והנצחי שמור אך ורק לאנשים שעושים טוב.