יצא לכם פעם לעשות טובה ענקית למישהו, ממש מכל הלב, בלי לצפות לקבל שום דבר בתמורה? תארו לעצמכם את רות, שעזבה את המדינה שלה ובאה למקום חדש לגמרי רק כדי לעזור לחמותה נעמי. רות עשתה הכל בעדינות ובצניעות. היא אפילו בחרה לצאת לאסוף אוכל בשדות לבדה, רק כדי שנעמי לא תצטרך להתבייש ולבקש עזרה מאנשים שהכירו אותה פעם, כשהייתה אישה עשירה ומכובדת.
כשבועז רואה את טוב הלב הנדיר הזה, הוא מברך אותה ברכה מיוחדת. הוא אומר לה שה' ישלם לה על פָּעֳלֵךְ, כלומר על כל מעשי החסד שהיא עושה עכשיו בעולם הזה. אבל בועז מוסיף ומברך שגם מַשְׂכֻּרְתֵּךְ תהיה שלמה. המילה הזו מתארת שכר קבוע ומלא, ובועז מתכוון לשכר העצום והנצחי שיישמר לה לעולם הבא.
בועז מבין שרות עשתה מעשה מדהים אפילו יותר מאברהם אבינו. אברהם עזב את ארצו כי ה' ציווה עליו, אבל רות עשתה זאת לגמרי מהיוזמה שלה. היא הצטרפה לעם ישראל מתוך אהבה טהורה, ובחרה לַחֲסוֹת תַּחַת־כְּנָפָיו. רות הבינה שההגנה האמיתית והבטוחה ביותר לא נמצאת בדברים רגילים וחולפים, אלא רק כשבוחרים להתקרב לבורא עולם ולחיות בצלו.