יצא לכם פעם לראות חיה שמסתתרת, מחכה בסבלנות, ואז פתאום קופצת במהירות עצומה? כשמשה רבנו מברך את שבט דן, הוא מתאר אותם ממש ככה. הוא קורא להם גּוּר אַרְיֵה. למה דווקא גור צעיר ולא אריה מבוגר וגדול? כי אריה צעיר הוא קל רגליים, מלא במרץ ורץ מהר מאוד. שבט דן היה צריך את המהירות והכוח האלה, כי הם גרו על הגבול של ארץ ישראל והתפקיד שלהם היה לשמור על כל העם. כדי להיות שומרים טובים, הם היו חייבים להיות אמיצים וערניים כמו אריות.
משה אומר שהאריה הצעיר הזה יְזַנֵּק, כלומר יקפוץ למרחק. הוא מדלג מִן הַבָּשָׁן, שהוא אזור של הרים גבוהים. ממש כמו שאריה קופץ מההרים בביטחון מלא, כך גם שבט דן יצאו למשימות שלהם בביטחון ובגבורה כדי להגן על ישראל. אחד הגיבורים הכי מוכרים שיצאו משבט דן הוא שמשון, שבאמת פעל ממש כמו אריה צעיר, ובעזרת הכוח שקיבל מה' הוא זינק והציל את העם.